מאז הקורונה , אנחנו עדים למגמה של עבודה היברידית – שילוב עבודה ממקום העסק וגם מהבית. למעשה, עובדים רבים מבקשים לקבל, כחלק מתנאי העסקתם, את הגמישות והאפשרות לעבוד מספר ימים בשבוע מהבית.
איך מפקחים על עבודה מהבית?
איך משלבים בין אבטחת מידע , פיקוח על עובדים והגנת הפרטיות?
לאחרונה, פנו אלינו יותר ויותר מעסיקים, אשר מחפשים את הדרך החוקית לעקוב אחר עבודת העובדים שלהם מהבית.
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 25.12.2022 טיוטה להערות הציבור, המביעה את עמדתה בנושא היבטי פרטיות במעקב אחר עובדים בעבודה מרחוק.
בגדול, הרשות קובעת בטיוטה שפורסמה, כי ניתן לבצע מעקב אחר עובדים "באופן סביר ומידתי, לצורך מטרה לגיטימית, וכן להיות בעל זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה" וכן כי "שימוש באמצעי מעקב צריך להיעשות תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך, ותוך הקפדה על כללי אבטחת המידע ועיקרון צמידות המטרה".
דהינו, לא די בקבלת הסכמת העובד (שלעניין זה ניתן לקיים דיון האם "הסכמת" עובד יכולה בכלל להחשב כהסכמה מרצון) , אלא יש לצמצם את המעקב למינימום הנדרש.
כיום, אנו עדים לאמצעי מעקב שונים, המשתכללים מעת לעת. מדובר באמצעי מעקב מתקדמים, שהפעלתם, יכולה לתת למעסיק תמונה מפורטת אודות התנהלות העובד. בין אמצעים אלו, ניתן לציין אמצעי מעקב אחר גלישה באינטרנט, הפעלת מצלמה, קליטת שמע, ניתור תנועות עכבר, ניתור תנועות עיניים, צילומי מסך ועוד….
עמדת הרשות חד משמעית – כל האמצעים המתקדמים האמורים, חורגים מרמת הסבירות המותרת ולפיכך לא די בהסכמת עובד להפעלת אמצעים אלו. לגישת הרשות, חל איסור לעשות שימוש באמצעים אלו.
מה נשאר? כנראה שלא הרבה, ובעיקר, אמון שחייב לחול בין מעסיק לעובדיו. בהעדר אמון, אישית הייתי מעדיפה שלא להעסיק את העובד כלל, קל וחומר שלא להעסיקו מביתו.
גישה נוספת שניתן לאמץ, היא גישת ההספק. אם העובד מספיק לבצע בצורה ראויה את כל המשימות שהטלתי עליו, לא באמת אכפת לי, אם בין לבין הוא מקפל כביסה או דואג לרווחת ביתו.
אם אני לא מטילה עליו מספיק מטלות….זה כבר משהו שצריך לטפל בו בפוסט אחר.
מאחלת לכם עובדים נאמנים וישרים, שתוכלו לסמוך עליהם וגם לפרגן להם שידאגו גם לרווחת ביתם….
