קטגוריות
אבטחת מידע

העסק שלך מוכן לתיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות?

אתמול התבשרנו כי תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות, הגיע לועדת החוקה בכנסת, והוא נמצא בהכנה לקריאה שניה ושלישית.

תיקון 14, הוא התיקון שבעלי עסקים, שעדיין לא התאימו את העסק שלהם לדרישות תקנות אבטחת המידע, צריכים לחשוש ממנו!.

תיקון 14, מהווה אבן דרך במימוש יכולת הרגולטור (הרשות להגנת הפרטיות), לנקוט נגד בעלי עסקים בהליכי אכיפה משמעותיים וכואבים.

בשנים האחרונות ביצענו אצל לקוחות רבים עבודת שטח אינטנסיבית, וסייענו ללקוחות רבים שלנו להביא את העסק שלהם לקדמת הבמה הטכנולוגית, על מנת שיעמדו בכל דרישות החוק בנושא הגנת הפרטיות ואבטחת מידע לשם עמידה בכל דרישות החוק.

ברור לכולם כי תיקון 14, הוא לא פחות מאשר game changer  מבחינת הרגולטור, שכן אם עד עכשיו בעלי עסקים הרשו לעצמם "לשבת על הגדר" ולחכות, אין לנו ספק ש"נגמר הזמן". בקרוב מאוד, כל עסק שלא יעמוד בדרישות החוק, יכול למצוא עצמו בחשיפה להליכי פיקוח של הרגולטור ופוטנציאל קנסות משמעותי ביותר.


זה הזמן ל"רדת מהגדר" ולוודא שהעסק שלך עומד בסטנדרטים שהחוק קובע. מה זה אומר? בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, כדי ללוות אתכם בתהליך.


וככה נראית ההודעה שפורסמה ע"י הרשות להגנת הפרטיות:

קטגוריות
אבטחת מידע הגנת הפרטיות

האם גם עסק קטן צריך להשקיע משאבים באבטחת מידע ?

אבטחת מידע היא נושא קריטי עבור כל העסקים, ללא קשר לגודל או מיקום. עסקים קטנים, נאבקים יום יום בלשרוד, מנסים לצמוח, מחפשים דרכי שיווק ומוכנים להשקיע את כל הנדרש על שיווק ומכירות.

מה לגבי אבטחת מידע? אצל הרבה עסקים זה "nice to have", קשה להגיד שזה בראש עניינם וזה בעיקר נתפס כמו מטלה, שכדאי ורצוי לדחות למחר.

למרות שזו הגישה שאנחנו מבחינים בה אצל עסקים קטנים, אנחנו סבורים כי דווקא אצל עסקים קטנים, שמירה על מידע רגיש צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. וכשאנחנו אומרים את זה, אנחנו גם מתכוונים לזה שכל עסק קטן חייב להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי לשמור על המידע הרגיש של הלקוחות שלו.

איל עושים את זה? הנה כמה שיטות עבודה מומלצות לשמירה על אבטחת המידע הרגיש של הלקוחות שלך:

מבחינה טכנולוגית, יש כמה פעולות בסיסיות שחייבים לוודא שקיימות בכל עסקה:

  • קביעת מדיניות סיסמאות, שמחייבת את עובדי העסק לעשות שימוש בסיסמאות חזקות וייחודיות ולעדכן אותן באופן קבוע.
  • הגבלת גישה. להעניק גישה למידע של הלקוחות, רק לעובדים החייבים אותו כדי לבצע את עבודתם.
  • שימוש בהצפנה. להצפין נתונים רגישים, הן באחסון והן במעבר, כדי להגן עליהם ולהקשות על התוקפים להגיע למידע.
  • מדיניות גיבוי נתונים. לגבות באופן קבוע נתונים חשובים כדי להבטיח שהם בטוחים וניתנים לשימוש מהיר במקרה של אסון.
  • שמירה על מדיניות תוכנות מעודכנות. לעדכן באופן קבוע את כל התוכנות, כולל מערכות הפעלה ותוכניות אבטחה, כדי לשמור עליהן ולמנוע מצב שחולשות שתגלות אינן מטופלות.
  • מניעה גישה לכל אדם, שימוש בפתרונות אבטחה מתחייבים, כגון חומת אש או תוכנת אנטי וירוס, כדי להגן מפני איומי סייבר.
  • והדבר הכי חשוב – נטרול גורם הסיכון הגדול ביותר שבכל עסק – העובדים. קיום הדרכת מודעות עובדים, לפחות אחת לשנה, לודא שכל העובדים מבינים את החשיבות של אבטחת מידע ועברו הכשרה בשיטות עבודה מומלצות ולהקין את הסיכוי של התממשות הונאות דיוג שנעשה בהן שימוש נרחב לצרכי גניבת מידע.

על ידי הטמעת שיטות עבודה מומלצות אלה, עסקים קטנים בישראל יכולים לעזור להבטיח שמירה נאותה על המידע הרגיש של הלקוחות שלהם.

זכרו, הליכי אבטחת מידע הם הליכים הנבנים רבדים על רבדים, יש לדאוג לעדכן אותם מעת לעת לפי השינויים בשוק ולפעול כדי להקדים את האיומים המתפתחים.

קטגוריות
אבטחת מידע הגנת הפרטיות

מעסיק, העובד שלך עובד עכשיו או מקפל כביסה?

מאז הקורונה , אנחנו עדים למגמה של עבודה היברידית – שילוב עבודה ממקום העסק וגם מהבית. למעשה, עובדים רבים מבקשים לקבל, כחלק מתנאי העסקתם, את הגמישות והאפשרות לעבוד מספר ימים בשבוע מהבית.

איך מפקחים על עבודה מהבית?

איך משלבים בין אבטחת מידע , פיקוח על עובדים והגנת הפרטיות?

לאחרונה, פנו אלינו יותר ויותר מעסיקים, אשר מחפשים את הדרך החוקית לעקוב אחר עבודת העובדים שלהם מהבית.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 25.12.2022 טיוטה להערות הציבור, המביעה את עמדתה בנושא היבטי פרטיות במעקב אחר עובדים בעבודה מרחוק.

בגדול, הרשות קובעת בטיוטה שפורסמה, כי ניתן לבצע מעקב אחר עובדים "באופן סביר ומידתי, לצורך מטרה לגיטימית, וכן להיות בעל זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה" וכן כי "שימוש באמצעי מעקב צריך להיעשות תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך, ותוך הקפדה על כללי אבטחת המידע ועיקרון צמידות המטרה".

דהינו, לא די בקבלת הסכמת העובד (שלעניין זה ניתן לקיים דיון האם "הסכמת" עובד יכולה בכלל להחשב כהסכמה מרצון) , אלא יש לצמצם את המעקב למינימום הנדרש.

כיום, אנו עדים לאמצעי מעקב שונים, המשתכללים מעת לעת. מדובר באמצעי מעקב מתקדמים, שהפעלתם, יכולה לתת למעסיק תמונה מפורטת אודות התנהלות העובד. בין אמצעים אלו, ניתן לציין אמצעי מעקב אחר גלישה באינטרנט, הפעלת מצלמה, קליטת שמע, ניתור תנועות עכבר, ניתור תנועות עיניים, צילומי מסך ועוד….

עמדת הרשות חד משמעית – כל האמצעים המתקדמים האמורים, חורגים מרמת הסבירות המותרת ולפיכך לא די בהסכמת עובד להפעלת אמצעים אלו. לגישת הרשות, חל איסור לעשות שימוש באמצעים אלו.

מה נשאר? כנראה שלא הרבה, ובעיקר, אמון שחייב לחול בין מעסיק לעובדיו. בהעדר אמון, אישית הייתי מעדיפה שלא להעסיק את העובד כלל, קל וחומר שלא להעסיקו מביתו.

גישה נוספת שניתן לאמץ, היא גישת ההספק. אם העובד מספיק לבצע בצורה ראויה את כל המשימות שהטלתי עליו, לא באמת אכפת לי, אם בין לבין הוא מקפל כביסה או דואג לרווחת ביתו.

אם אני לא מטילה עליו מספיק מטלות….זה כבר משהו שצריך לטפל בו בפוסט אחר.

מאחלת לכם עובדים נאמנים וישרים, שתוכלו לסמוך עליהם וגם לפרגן להם שידאגו גם לרווחת ביתם….

צור קשר

אפשרויות יצירת קשר נוספות
דילוג לתוכן